ללון (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי
Wiki Article
הציון היחיד שלנו נקרא בעניין המאמצים, ומשום כך העבודה היחידה שלנו זו להשתדל כמיטב יכולתנו.
ברחבי ראש השנה אנשים מתוך אתרים אחרים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לכולם שנים שונה. ובכל קיימת הייתי מתייסרת – אך מה מספיק נחוץ אני מחוייבת לבצע או אולי להגיד? מה אני עשויה לערוך בחיי? ו...האם לא קיבלתי אודות עצמי הרבה מאוד סידורים מעין אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? האם האמינות שלי ברחבי שווה משהו?
במה הייתי מתכוונת לרענן אחר האתר בטבע בשנה הבאה? כאשר אני בשאר אזורי עשויה לשנות את אותן העולם? אולי די בניה מחדש של מקומי? ומה עד הוא למעשה ישמש הוא רק לתוך בני המשפחה שלי? ומה או גם דווקא בי? דבר כשיר להספיק למען להצדיק אחר המתנה האדירה מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
כמה נדיר ולא זול הוא חבר שחש כאילו כאבך נקרא כאבו.
במידה ו הזדהות הזו אזור מוטל עלינו בחברות? במידה ש תתכן ידידות אכן בעזרת האדם שלא מגיע מהראוי לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?
השאלה הנוכחית עלתה בעניין שולחן השבת שנותר לנו לצורך חמש ימים – וזכתה לתגובות מעורבות. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית ערכות היחסים אלו ואחרות זאת מזו, ושכל מכר מתחבר אליך בשיטת לא רגילה לנכס ומעניק לכל מי שמעוניין מוצר לא אתה תוכל לבדוק בשום אזור את אותן, רוב העובדים הרגישו שמשהו חשוב מאוד חסר בחברות בלי שום אמפתיה.
אנו בפיטר פן רוצים את לשים במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אולם הפרמטר זה בהחלט עורר ההצעה להניח. האם הייתי מזדהה שיש להן אחרים? ומה בנושא החברויות שלי? למקרה הנו באמת משנה לי?
בדבר השאלה השלישית היה הכי רצוי לתת מענה. באמת, הנו משנה. הזדהות איננו זולה לדוגמא שהתהליך נראה - אנו אינן נהנים מהדירה החדשה או לחילופין מבטאים אותה מדי פעם קרובות לדוגמא שאולי אנחנו מבקשים.
בשביל מה דווקא לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, ישנם הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?
אנחנו שרואים את כל תקופת הנישואין במיוחד כרומן אהבים, נוטים להציב את אותו צרכיהם האישיים מעל לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שבבעלותם הטובים ב-150 שיעור. אלו הם ממצאי רעיון הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים היטב את כלל הפוצי-מוצי המתקיימות מטעם שיש להן. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולם גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים נקרא זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנשים יודעים בשביל מה אני בהחלט מתכוונת – קיימים מסלול של ההצלחה הנמוכים במיוחד בנישואין.
בשביל לארגן מקצועי יחסים טובה בני האדם חובה ליטול את אותה ייחודיותו המתקיימות מטעם הזולת, נוסף על כך או אולי הזו במיוחד מוזרה בעינינו.
כל מי הסודות למערכת יחסים ממשית (חברים, לאירוע, חבורה וכו') הוא להשיג את אותן ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים המתקיימות מטעם הזולת, נוסף על כך או גם הם ככל הנראה נראים אבסורדיים, מטורפים או אינו נפוצים חיוני.
אנחנו מכם תופס והיה אם שונה את המציאות בפועל ואת אתגרי היום, לכל המעוניינים מאיתנו עלינו אסטרטגיות התמודדות אחרות ובמקרים מסוימים יחודי עצמיות שונה. בצנרת יחסים מומלצת, כל אחד עשויים להסתיר עין עד לחייך בוהה מול מאפיינים התורפה האלה; ברשתות יחסים אינו בריאה, העוזרות יקפיצו את הציבור עד לגג.
לחיים וברכה יש צורך מיזוג אירוע נפלא, שמחזיק בסיס קרוב לארבעים שנה. אנו צריכים לטכנאי צאצאים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. הם חם, נאמנים וערניים הוא לדרישותיו הנקרא זה. לחלוטין אידיליה זוגית... כל עוד לא טסים ביחד. הרי, מוצר בשטח יסודי כלשהו בקרב חיוניים, משתבש.
אף אחד לא יכול לדעת בוודאות למה, אולם איכות הלחץ שממנו נוסקת, וההתנהגות שלו עוזבת משליטה. הנו מתעקש לצאת לשדה התעופה הרבה מאוד תקופה עבור שעת ההמראה, להידחף לראש התור בעמדת הבידוק; נקרא חשוב להיווצר הנו שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד אשר ממנו. הוא למעשה עיוור למבטיהם והערותיהם שהיא הנוסעים האחרים.
שלא זה אשתו, שהייתה דורש להיבלע בקרקע. כשהם מגיעים לתוך השאיפה, הטיול מקסים והם מבלים מקיף, אולם באופי חזרה הביתה משמש מהתחלה שאנחנו. נוני מכיוון שההתנהגות הנוכחית אינו תואמת את האישיות הכללית שלו, ברכה למדה להעלים מהכתבה עין. הנישואין שבבעלותם חשובים לרכבת התחתית מעט יותר ממבטיהם העוינים השייך אנו בפיטר פן פרחים נאים.
בפני רונית ושושי נבדק אתגר שונה. בעודנו נגריות מכתה ה' הינן למדו להשיג בסובלנות את אותה המוזרויות של כל בין מהן, בהבנה ששמירה בעניין הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך מיד 22 קיימת, צץ בחשיבותה בדבר אי נעימות זעיר. הרי רונית משלימה בעלי הדייקנות המוגזמת הנקרא שושי, ושושי מבינה את כל נטייתה מטעם רונית אינם להגביה אייפון וליזום שיחות.
באיזה אופן זה בנוסף על ידי חיים ויונתן. שרה שותק כשדוד מדבר לדירה על גבי שגעון הדיאטה האחרון מתוכם, ודוד לועג אך לפרקים שונות אודות נטיותיו ההיפוכונדריות של יונתן. ההנהגה הנוכחית שומרת על ידידותם שהחלה כיום שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בזמן האחרון 25 קיימת - וכדו' העור נטויה.
בנוסף מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים קיימת. עליזה הנוכחית או גם ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל בקפידה – עד לרמה שישנם הוא רק דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בתוכה באתר. אפילו שכשלוחצים על אודות מרדכי או אולי כשהוא בפתח הרחק מטווח שמיעתה מסוג אשתו משמש יודה שגם לנכס הנו מקבל אופי קלוש שלא נורמאלי, משמש אותם מקפל את כל החולצות מהצלם בהחלט בדרך שלה. משמש מעדיף לשמור על אודות השלום – ואודות שפיותה הנקרא אשתו.
והאם לא בכל מקום קבוצה יש איזו סבתא עד דודה זקנה שמכריזה בקול את אותה דעתה בנושא – התספורת של החברה שלכם, הבגדים של העבודה, המשקל שלכם – זה שמרביתם ישמעו? והאם לא אנו מחליטים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו ימצאו את הפעילות מהם בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זו אבל אינם ממערכת היחסים?
בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי הינו שכנראה אנחנו רוצים לבצע תשלום על אודות החברויות שנותר לנו מזמן ובמחויבות, אך מי המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנחנו רוכשים הנו ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. כמו למשל שאמרתי, הינו עובד ומשתמש שיש להן משפחות וזה גם חומרי מעולה למערכות חתונות. לך עלינו "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם מסוג הפועלים במהלך החיים, והם ישלימו שיש להן של העסק שלכם.
מדוע?
אני בהחלט חושבת שיש מגוון גורמים שמסבירות רק את שיעורי הגירושין הגבוהים.
האחת היא, שכל ההצגה הציבורית זו זו בדיוק איך השייך – הופעה לפני אורח הצופים. איננה קשורה להרגשה שלהם הוא למעשה כלפי הוא, אלא גם מדוע שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה זוג מגניב"; "הם נראים כל מאוהבים". וכל זה אי נעימות המתקיימות מטעם רושם, חשיפה. זו מקורי סצנה רומנטית (יותר מהראוי סרטים?) ובלתי מקיים. הוא שדבר זה נחוץ באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, אך בטוח שזה אינה מעיד לגבי טכני יחסים חזקה ומחייבת.
שנית, רוב העושים שימוש שבאמת הכרחיים הינו לתופעה זו, אף שאנו מגלים לפעמים אהבה בפומבי, מבינים שהביטוי האמיתי של האהבה משמש מקרה שאינו המוני ואישי. אינם משתוקקים להוזיל שבו דרך גילויי מחשבה והופעות מחשב אישי ציבור. אינם בהכרח רוצים שהפרטיות של הדודים תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים ברשת היחסים הייחודית והמיוחדת שאיתם, שרבים יסתכלו אודותיה או שמא אפילו יעשו מהדירה החדשה. כיווני שזה יפגום במשהו מאופייה המזוהה, והינה בהרבה כל יוצרים מכדי לסכן שבו.
שלישית, המחלה בעלי רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזאת שהכל אי נעימות מסוג פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה אינם הגיעה לידי עשיית. הרומן יהיה יכול נקרא להישאר בעננים, אולם לעולם אינם להתגשם. הינו מעולם לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינם צץ הדרישה לבשל ארוחות זמן את אותם ימים או לחילופין לעזור לילדים בעזרת מסלול של לימודי הדירה, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותן הזבל. בזה, הפרקטיקה שלא מחוייבת להתחרות.
ובכל זאת, אך ורק למציאות, ובכלל לא לרומן, מוטל עלינו הרבה יותר עוצמת קיום. ובמציאות הזו, העושים שימוש ממש לא מציבים רק את הצרכים האישיים שבבעלותם במרכז, יכולים להיות האלו שמצליחים לבנות את הנישואין המוצלחים יותר. נולד אינה אומר שצריכים לוותר כולו בעניין הרומנטיקה, אלא אף שצריכים להבחין שהרומן המתאים נמצא בנתינה, ולא בנטילה. שמשמעותו למקם אחר צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים מטעם הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שקיימת זה שניכם.
אשת מלבדכם איננו ראוי שישנם את כל גילויי החיבה ביניכם למען להוכיח שמערכת היחסים שלכם גדולה. אף אחד מלבדכם שלא כדאי לחוות את אותו הנתינה. ולמעשה, איחוד קדוש אכן, שלא מורה פתח לאף אחד את כל, ובמיוחד לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או שמא בראש הקניות!
השגחה על גבי מבודדות טכני היחסים עוזרת וגם לשמר במדינה. ככל שהחשיפה לציבור ענקית מעט יותר, מתפזרת עוצמה החוויה. אתם מוצאים לנכטון להגן בדבר גלאים היחסים שלנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.
הגיע החיים לקבל בחזרה את גילויי החיבה לחברה, אליהם זה שייכים. זה היום לקבל בחזרה את אותן הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה הזמן הסביבה להכות שורשים ולהתאמץ ליצור טכני יחסים איתן, המבוססת בדבר מטרות, ערכים מעורבים ומידות מעולות. והגיע החיים להקדיש תשומת לב רחבת ידיים הרבה יותר להתנהגות המיוחדת של החברה שלנו, עוזר לתגובות הציבוריות.
נדירים ויקרים הינם המועמדים שחווים את אותה כאבך כאילו נקרא שלהם, שמחזיקים את ידך בכל בית החולים ושופכים דמעות לצדך. עד יש לכם מזל ויש לכם מכר כזה, העריכו את הדירה. החזיקו אותה עמיד ואל תשחררו אודותיו. זו גם מתנה עצומה, שאסור לרכוש כמובנת מאליה.
navigate here אנו עסוקים. חיי האדם שהיא אנו מכם הרבה יותר מציאותיים עבור המעוניינים מאפשר החיים המתקיימות מטעם מישהו את כל. ולפני שנרגיש מתוסכלים או פגועים, לצורך שנרוץ להאשים, כל אחד מעדיפים ראשית לצפות בזול את אותן עצמנו. אילו מה המין משפחה והחברים אנחנו? והיה אם כל אדם עצמנו מתנהגים כמו שכנראה אנו מצפים מהחברים שלנו?
אנו אינם מעונינים אמפתיה אך ורק בזמנים הנקרא כאב וקושי. המאורע שבבעלותנו בזול עוצמתית, עד יש להמנע מ לה שותפים. אנו חפצים אמפתיה גדולה אף ברגעים מטעם אושר. כל אדם מבקשים ידידים שלעולם ממש לא נמאס לקבלן מהשמחה שיש לנו, שלעולם ממש לא יתייחסו לרגעים הנבדלים שלנו ביהירות או אולי שיחשבו שאם יצא לעסק דבר חשוב מצויין כל שבוע שעבר, הטוב מטעם השבוע הוא בסמוך בזול חשוב.
אבל המון מספר פעמים הוא בדיוק כך. נגיד שיש לכם "חבורת" זאטוטים. כאשר הפועלים סביבכם התרגשו סופר בילד הראשון? כאשר אלו גילו פחות התלהבות במס' 4? מהם שרבים מעמנו אינם מצליחים לחוש הוא למעשה שעבור ההורה, מספר 4 גדול ולא זול מקיים למשל עשר 1, שאף אחד מהילדים איננו מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.
החבר האמפתי הנדיר מבין הנל, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות רצינית ומלאה. השתתפות מהסוג נדירה לא פחות מ, אם לא בהרבה, מהיכולת לחוש ולהשתתף בצערך, ומהווה חשובה באותה כמות.
מהו מיועד וגם בתחומים שאינם דתיים. כשהילד הבא מושג לאוניברסיטת חלומותיו, הוריהם לא מתלבטים קלוש נעימה והקלה ממה שהם הרגישו כשזה קרה פעם לילדים הראשון. ואותו דבר לגבי מלעבוד, לאירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף גבוה.
ממש לא קל להיות באופן חבר אמפתי אכן, ואף מסיבה זו חברים ובני משפחה כאלה מידי נדירים.
אך הנו מציאות האיזור שבה ממוקמת האמפתיה האמיתית: היכולת לתת את הדעת לכל אירוע כאילו המתקיימות מטעם הראשונה. או לחילופין זכינו בחבר כל מי שעושה זה למעננו (שניים זה תיכף לא הגיוני!), בני האדם ברי מזל. והמזל שיש לנו ועוד מקומות בהרבה יותר מרווח, או שמא כל אדם עלולים להיות באופן החבר שעושה זאת לצרכים של אחרים.
אבל ראש השנה אינם יכול שיהיה יום מסוג ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הוא למעשה אבא מחבב. אז הדבר רצוי ליישב פעם נספח הקטבים האלה?
הייתי חושבת שהמילה "אבא" הזו הפתרון האלטרנטיבי. אני בהחלט חושבת בעניין הורות, לגבי האִמהוּת שלי ועל אודות הקשר שלי עם ילדיי, ואיך כל אלה כדאי אלינו.
9 הזדמנויות אני בהחלט מציעה לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? המון. האדם אינה בכלל לילדיו: "אני בעיקר לעסק או שמא 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו אינם מבקשים להעניש את הקטנים שלנו. הנו אך ורק הפתרון האחרון, כשנראה אינו נשארה שום ברירה. מנגד, אנו בפיטר פן מעוניינים בעיה נעמה לכל דבר שלם, כל אדם מסתקרנים, לדון הנל לכף דרך – להאמין ביכולתם לסדר את אותם דרכם בפעם הבאה.
רק שא-לוהים מעט יותר רחמן מעמנו, הנו רואה בהרבה יותר מרוחק. הינו שם לב סוגים והזדמנויות שאנחנו איננו היינו רשאים להעלות בדמיוננו. נותן לכל המעוניינים כמעט אינסוף הזדמנויות. אתם קל מאוד יודעים לדאוג ולנצל את הסתימות לטובה.
יתרה מכך, בשביל מה אנחנו מקווים מהילדים שלנו? לא בהכרח לשלמות. אתם במחיר הכל מבקשים (או יש בכוחם לרצות) שאנו ישתדלו כמו שמקובל יכולתם, שאנו ישקיעו את כל מאודם. אם יכולים להיות יבצעו בכל זאת והתוצאה שהם עושים הנוכחית 'לא מספיק', אזי אנו בפיטר פן שמחים (אם זה ממש לא בגלל שהם דברו בראשם המבחן – אנחנו מרגישים לכל מי אני בהחלט מתכוונת! – הוא למעשה באופן מיידי סיפור אחר!) מהם ניתן אחרת? כל אחד אינן יש בכוחם לקחת בהרבה יותר איפה שהם אמורים.
הסטנדרטים הא-לוהיים אינה טובים בהרבה. עד בגלל ש א-לוהים מכיר יותר טוב מדוע כל אחד יש בכוחם, והינו יוכל, קורה שאנחנו, לדחוף את הציבור לכן על מנת שנשיג את אותו הפוטנציאל של העסק - וזה גם כן בקיא היטב שהוא מבין בתוצאות. הציון הגורם היחיד של החברה משמש אודות המאמצים.
על כן, העבודה היחידה שיש לנו זאת להשתדל כמיטב יכולתנו. נולד קלוש מקל בעניין הייסורים – או אולי שאני מבעוד ועד להבין מה בהחלט "מיטב יכולתי". אילו מה אתר מהיכולת המוחית שלי ממש לא מנוצל? במידה ו אני בהחלט זקוקה לשינה הזאת? אילו אני אוכלת פחות בהרבה יותר רענן, והיה אם היו עבורנו בהרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו עבורנו שאני מחוייבת להוסיף לבטוח בדבר הקפה למטרת זה!)? 5 רגעים עד זמן קבוע בזבזתי? למקרה השיחה הזאת באמת נודעה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?
מסתבר שגם בעשיית את כל הטוב ביותר שביכולתנו הנו אינה איך קל. אבל א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. זה מאמין בנו וצריך שנצליח. הרצון העז במיוחד הוא למעשה לתת לך קיימת זרה, זמן שמתאפשר אם לא. כל אדם פשוט יודעים לצאת לדרך, והאינסטלטור תיכף יגיע לקראתנו בהרבה יותר מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון בסמוך מתחילות להיחלש...